ייצור חשמל מדלקים גורם לזיהום אויר ולפליטת גזי חממה. הפחם, ממנו מיוצר רוב החשמל בישראל, מזהם במיוחד ומייצר כמויות גדולות של אפר המכיל מתכות רעילות, ותחנות הפחם דורשות שטחים גדולים לאורך החוף.

הכלל הסביבתי: מה אנחנו יכולים לעשות כדי למנוע שימוש בפחם: לחסוך בצריכת חשמל (מכשירים חסכניים, תאורה טבעית, בידוד בתים), צמצום השימוש בחשמל בשעות השיא, לחץ ציבורי לפיתוח מקורות מתחדשים של חשמל. בבניינים משותפים ניתן ליזום, למשל,התקנת פאנלים לייצור חשמל.

על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, צריכת החשמל הביתית והמסחרית גבוהה יותר מתעשייתית, ו- 70% מהחשמל בישראל מיוצר מפחם מזהם. המגמה העולמית היא לעבור לייצור חשמל מגז טבעי, שהוא דלק נקי ויעיל יותר, וצורך שטחים קטנים יותר שאפשר למקם במרכז הארץ ולא בשטחי חוף. לכן מעבר ממזוט ופחם לגז טבעי תורם לאיכות הסביבה.


בישראל גובר השימוש בגז טבעי, ומשרד התשתיות הצהיר שיעודד הקמה של יצרנים פרטיים המשתמשים בגז טבעי ובאנרגיות מתחדשות. שר התשתיות בן-אליעזר אישר הקמת תחנת כח פרטית של גז טבעי באזור מסמיה.

צריכת החשמל בקיץ האחרון הגיעה ל- 96% מיכולת הייצור (10,040 מתוך 10,500 מגה-ואט). כדי למנוע הפסקות חשמל, חברת החשמל מתכננת לבנות תחנת כח פחמית נוספת, בעלות של מעל מיליארד דולר, צריכת קרקע גדולה על החוף ותוספת זיהום אויר. ארגונים סביבתיים וכלכליים ומשרד הגנת הסביבה מתנגדים להקמת התחנה הפחמית הנוספת, וקוראים לבטל או לדחות את התכנית ולהשתמש בחלופות. בינתיים, הקמת התחנה נדחתה לפחות לשנת 2012.

החלופות לבניית תחנת כוח פחמית הן:
חסכון בצריכת החשמל: על ידי בידוד בתים, מכשירי חשמל יעילים, ועוד ועוד. בישראל יש פוטנציאל גדול; בארצות מערביות מחוץ לישראל משקיעים פי 50 עד 200 בחסכון בצריכת החשמל.

וויסות הביקוש "ניהול מדיניות ביקושים" - אפשר להקטין את דרישת המקסימום לחשמל. ניתן להעביר את צריכת החשמל משעות עמוסות לשעות בהם הצריכה נמוכה יותר. בין השאר על ידי תימחור גמיש - חשמל יקר מאד בשעות העומס, וזול יותר בשעות השפל.

קוגנרציה cogeneration: ייצור משולב של קיטור תעשייתי וחשמל ביחידה אחת המופעלת על ידי גז, המכפיל את יעילות ניצול האנרגיה. לדוגמה יש תכנית בחדרה של מפעל נייר לעבור משריפת מזוט מזהם להקמת מתקן משולב המופעל בגז, שיספק עד 100 מגה-ואט חשמל. הבעייה היא שהאתר המוצע קרוב לבתי מגורים ורחוק יחסית מקוי גז וחשמל, ועלול לפגוע בערכי טבע ונוף של נחל חדרה, ולכן מתעוררות התנגדויות ליוזמות מעין אלו.

מקורות מתחדשים ללא שריפה : הפוטנציאל העיקרי בישראל הם אנרגיות שמש ורוח. הן דורשות שטחים גדולים, אך לא מייצרים זיהום או גזי חממה ותורמות לעצמאות מיבוא דלקים.
טורבינות רוח - טורבינות רוח גדולות (כמו ברכס בשנית ברמת הגולן) או קטנות להתקנה ביתית.
אנרגיית שמש - תאים סולריים המספקים חשמל במשך היום, בשילוב עם מערכת מצברים האוגרת את החשמל לשעות הלילה - מביתי קטן ועד תחנות כח גדולות: . משרד התשתיות החליט להקים תחנת כח גדולה של 250 מגה-ואט בעלות של כמה מאות מליוני דולר על שטח של 4,000 דונם. המכרז עדיין לא יצא לדרך אך החברות הישראליות כבר נערכות לקראתו.

בקנה מידה קטן, בכפר דריג'את בצפון הנגב שהוכר רק לאחרונה ואינו מחובר לתשתית החשמל, החלה בתכנית פיילוט להספקת חשמל סולארי לחלק מהבתים והתאורה הציבורית במשך כל היממה. מערכת זו מחליפה את הגנרטורים שסיפקו רק 4 שעות חשמל ביום ועלו 1.5 מליון ש"ח בשנה, ותחזיר את ההשקעה תוך 3 שנים. התכנית חסכה גם את ההתחברות לתשתיות החשמל ואת זיהום אויר שנוצר.

חשוב להדגיש כי אי אפשר כרגע להסתמך על אנרגיה חלופית ומתחדשת בלבד לצרכי האנרגיה של ישראל, אבל יש מקום עצום לשיפור על ידי ניצול אנרגית שמש ורוח. אבל קולטי שמש על גגות בניינים יכולים לספק את רוב צריכת החשמל הביתית/עסקית ולדחות את בנייתה של תחנת כח חדשה.