| |
ראש החוג: פרופ' כאנר עודד
מזכירת החוג: פנחס יהודית
אודות החוג
הלימודים בחוג למדעי המעבדה הרפואית משלבים התמחות בתחומי מדעי החיים ובתחומי הרפואה. הקורסים הנלמדים בחוג מקנים ידע תיאורטי רב ומיומנות מקצועית גבוהה, שאותה רוכשים הסטודנטים בעבודה במעבדות המשמשות למחקרים ביולוגיים ורפואיים. עם צוות המרצים בחוג נמנים אנשי אקדמיה מתחומי מדעי הטבע ומדענים מהמרכז הרפואי הדסה. כולם בעלי רמה אקדמית גבוהה, ובעלי מיומנות וניסיון בהוראה.
החוג מכשיר את הלומדים בעיקר לעבודה במחקר האקדמי והרפואי. חלק ניכר מהלימודים בחוג מוקדש ללימוד ופיתוח מיומנויות בעבודת המעבדה. במסגרת זו לומד הסטודנט שיטות עבודה מתקדמות בתחומים: ביוכימיה, מיקרוביולוגיה, וירולוגיה, אימונולוגיה, המטולוגיה, תרביות תאים, וביולוגיה מולקולרית.
בתום הלימודים משתלבים הבוגרים בלימודים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות, ובמגוון רחב של מעבדות מחקר ומעבדות ביוטכנולוגיות וקליניות העוסקות בתחומי מחקר בביולוגיה וברפואה.
מטרת הלימודים
לבוגרי החוג יוענק תואר אקדמי ראשון (B.Med.Lab.Sc.) המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בפני בוגרי החוג פתוחה הדרך ללימודים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות.
היקף הלימודים
משך הלימודים הוא שלוש שנים. בכל אחת משלוש השנים מתקיימות בין 20 ל-25 שעות שבועיות של הרצאות ומעבדות. בחופשת הקיץ (שבין שנה ב לשנה ג) חייב הסטודנט לעבור התמחות (סטאז') הכוללת 320 שעות במעבדה רפואית או במעבדה מחקרית.
סה"כ נקודות זכות: 123
תחומי לימוד עיקריים
הסטודנטים בחוג רוכשים ידע נרחב וחדשני בקורסים במדעים ביו-רפואיים הנחלקים לכמה תחומים:
- תחום הגנטיקה המולקולרית: גנטיקה, ביוכימיה, ביולוגיה של התא, ביולוגיה מולקולרית ותורשת האדם.
- תחום המיקרוביולוגיה: מיקרוביולוגיה כללית ומיקרוביולוגיה רפואית, וירולוגיה, אימונולוגיה.
- תחומי הרפואה: פתולוגיה, ביוכימיה קלינית, המטולוגיה, פיזיולוגיה, פרזיטולוגיה, אנדוקרינולוגיה, פרמקולוגיה.
- תחומי הביולוגיה: ביולוגיה התפתחותית, אבולוציה, מיקרוסקופיה, נוירוביולוגיה.
- תחום הביוטכנולוגיה: ביוטכנולוגיה, ביואינפורמטיקה.
בין הנושאים הנלמדים
לימודי יסוד בתחומי מדעי החיים והרפואה
תחום הגנטיקה המולקולרית:
הקורסים הנלמדים בתחום זה הם: גנטיקה, ביוכימיה, ביולוגיה של התא, ביולוגיה מולקולרית ותורשת האדם. קורסים אלה מקנים לסטודנטים ידע תיאורטי בתחומים המתקדמים של הביולוגיה המולקולרית וביישומיה במדע וברפואה. בקורסים אלה לומדים הסטודנטים את הבסיס להבנת מהות החומר הגנטי (ה-DNA), את הדרך שבה מועבר המידע הגנטי מהגנים ליצירת החלבונים ואת מנגנוני ההכפלה של החומר הגנטי בין התאים, הרקמות והאֵברים בגוף. כמו כן, נלמדים בקורסים אלה נושאים כגון תורשת האדם וייעוץ גנטי, ריפוי מחלות באמצעים גנטיים, אבחון גנטי טרום לידתי של מומים בעובר ועוד.
תחום המיקרוביולוגיה:
הקורסים מיקרוביולוגיה כללית, מיקרוביולוגיה רפואית, וירולוגיה ואימונולוגיה עוסקים בעולם החיידקים והווירוסים הגורמים למחלות, ובפעילות של המערכת החיסונית נגדם. דגש מיוחד ניתן בקורסים אלה על ההיבט הפתוגני של החיידקים והווירוסים, ועל ההיבט הקליני העוסק במערכות הגוף הנפגעות מההדבקה החיידקית ומההדבקה הוויראלית. חשיבות רבה ניתנת בקורסים למערכת החיסונית בגוף, המעוררת תגובה מקומית או תגובה סיסטמטית נגד החיידקים והווירוסים הפתוגניים. בתוך כך עוסקים הקורסים במכלול התאים המשתתפים בתגובה החיסונית, ובנושאים כגון אימונולוגיה של התהליך הסרטני, מחלות אוטואימוניות ותגובות הגוף להשתלת אֵברים.
תחום הביוטכנולוגיה:
בקורסים העוסקים בביוטכנולוגיה ובביואינפורמטיקה מתייחד הלימוד לשימוש בביולוגיה מולקולרית בתחומי המדע והרפואה והתעשייה.
תחומי הרפואה:
הקורסים בתחומים אלה עוסקים בנושאי פתולוגיה, ביוכימיה קלינית, המטולוגיה, פיזיולוגיה, פרזיטולוגיה, אנדוקרינולוגיה ופרמקולוגיה. הקורסים שילמדו הם היסוד להבנת הפעילות והתפקוד של המערכות בגוף האדם. בקורסים משולבים אלה יילמדו תחומים כגון הפעילות הפיזיולוגית והפתולוגיה של המערכות בגוף האדם. דגש מיוחד יינתן לתחומים העוסקים במערכות ובאֵברים בגוף שיש להם חשיבות קלינית מרובה. לדוגמה, ביוכימיה קלינית, העוסקת בבעיות רפואיות הנובעות ממחלות מטאבוליות; המטולוגיה, העוסקת במערכת הדם ומתמקדת בפעילות של תאי הדם ובפתולוגיה שלהם; אנדוקרינולוגיה, העוסקת במאזן ההורמונים ובהשפעתם על רקמות שונות בגוף; ופרמקולוגיה, העוסקת בהשפעת תרופות על התאים בגוף ועל האֵברים.
|
|
